אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים www.harokdim.org |
|
ריקודי העם לאן? | דני בן שטרית | 9.8.09 | |
לפי הערכות זהירות יש כיום בישראל כ- 400,000 רוקדי ריקודי-עם, הרוקדים ברחבי הארץ במגוון הרקדות בהן מחוללים החל מעשרות בודדות של רוקדים ועד למאות רוקדים, שלא לדבר על מרתונים שבהם מתקבצים גם מעל לאלף רוקדים.
לדעתי, התופעה הזו של ריקודי עם אין לה אח ורע ברחבי העולם. ריקודי העם הישראליים נפוצים ברחבי הגלובוס הודות לפעילותם המבורכת של ארגון המרקידים בארץ ובתפוצות.
ריקודי העם בארץ ישראל התפתחו בצעדי ענק, מהימים הראשונים, שאיני מכירם, בהם המרקיד (לצורך הנוחות בלבד אתייחס בלשון זכר) נעזר בנגן אקורדיון כדי לקיים הרקדה, דרך רשם-קול (טייפ-רקורדר) כשלמרקיד היה עוזר שדאג להריץ את הקלטת לתחילת הריקוד ולא אחת העוזר התבלבל והריקוד התחיל בחלקו השני של הריקוד או כשהושם שיר שונה לחלוטין. בהמשך חל שינוי ניכר והמרקיד יכל להפעיל את ההרקדה ללא צורך בעזרה כי נכנסו המיני דיסקים שהגיבו מהר לדרישות המרקיד.
עם כניסת המרקיד לעידן המחשב נפתרו בעיותיו של המרקיד, הוא יכול להפעיל הרקדה שלמה ללא צורך להתקרב למחשב, כיום הוא יכול ללמד ריקוד במיקרופון אלחוטי, להגביר או להנמיך את הווליום כרצונו,
לחזור על ריקוד בתוך שניות וכמובן לקצר את משך הריקוד (מי מוכן לרקוד את "לא עוזב את העיר" על שלושת חלקיו? האם שני חלקים לא מספיקים?).
מאחר ואי אפשר לדרוך במקום ואנו חייבים להיות כל הזמן בתנועה, יש מרקידים המפעילים מסכי ענק עם הגרסה הויזואלית של השיר, על אותו המסך אנו רואים את הזמר/להקה מבצעים את השיר לעיתים בליווי מילות השיר מרצדות על המסך, ממש כמו בקריוקי. מעניין מה יהיה השלב הבא?
קשה להתנבא לאן תגיע הטכנולוגיה, אבל לי ברור ללא ספק שבעוד עשור נזדקק למכשיר שמיעה.
הציוד הנחוץ להרקדה, כפי שראינו, התקדם בצעדי ענק, אולם הרמקולים, לב ליבה של המערכת, לא באים לידי ביטוי באולמות הריקודים. עדיין יש רמקולים ענקיים היודעים להפיק ווליום רב בעוצמה של מאות ואלפי וואט, הם מוסיפים לרעש אבל לא לאיכות הצליל, יתכן והדבר נובע מחוסר ידיעה או בגלל עלותם הרבה מאוד ולכן הרעש בהרקדות הנו בלתי נסבל. לדעתי, הדבר נובע גם בגלל העובדה המצערת שחלק מהמרקידים נחשפו זמן רב לרעש שהם מייצרים בהרקדות שלהם ולכן שמיעתם נפגמה וכל הזמן רמת הרעש רק הולכת וגדלה. חבריי המרובים מההרקדות מספרים על צפצופים וצלצולים מטרידים באזניים המכונים בלשון מקצועית טיניטוס, והם, הצפצופים והצלצולים באזניים, הינם הקדימון לפני הצורך במכשיר שמיעה.
קראתי בעיתון את דבריו של סגן וממלא מקום יו"ר ארגון המרקידים, מר יגאל טריקי הטוען "מי שמחפש שקט בהרקדה שילך לספריה". אם בבנק היו עונים לי בחוצפה כזו, ודאי שהייתי מגיש תלונה למנהל שלו ומחליף בנק!!!
מי אתה אדוני שלאחר 35 שנות ריקוד תגיד לי לא לרקוד כי יש צורך ברעש מחריש אוזניים בהרקדה ומי שיחפש שקט שיצא לספריה? כהורה לילדים אתה לא מבקש מילדיך להנמיך את הווליום? היום הרעש באופנה, צא ולמד מה קורה באולמות האירועים, האם כך נראה לך צריך להיות בהרקדה? אנו לא מבקשים שקט אנחנו רוצים לשמוע את השיר המנוגן וגם לזהות אותו כדי לרקוד!! אנחנו באים להנות ולא לסבול!!!
אתה, אדוני, נותן לי ולחבריי שירות, והיום תודעת שירות, אם אתה לא יודע, מפותחת בקרב כל נותן שירות. והלקוח הוא בראש מעייניו. יתכן ואתה חושב שאנחנו פריירים שבאים לכל ההרקדות והמדריך יכול לעשות ככל העולה על רוחו בהרקדה ואין איש פוצה פה. כך המרקיד יכול להגביר את הווליום עד אין סוף, לשיר בקולו הצורמני ולבזבז את זמננו בריקוד חדש כל שעה, ריקוד שיחזיק מעמד ימים ספורים או רק בהרקדה שלו.
אני מציע לך, בתור ממלא מקומו של יו"ר ארגון המרקידים, למצוא דרך להפוך את ריקודי העם למה שהיו פעם ולא למה שקורה כיום.
המצב כיום הנו אנרכיה מוחלטת. כאוס במיטבו: בכל שנה מצטרפים מאות ריקודי עם ואין אף בר דעת שיכול לעמוד בקצב שאתם, המרקידים, מייצרים ריקודים. הצורך שלכם לייצר ריקודים נהפך, לדעתי, ולדעת רוקדים רבים לאובססיה ולמרוץ מטורף אחרי יצירת הריקודים. שב נא, מ"מ יו"ר יקר, עם חברי ארגונך ומצא דרך להכניס סדר בכאוס שנוצר, המצב כיום הוא שמקדישים זמן רב ללימוד ריקוד חדש ששורד זמן קצר בלבד או רק בחוגו של היוצר.
היחסים העכורים בין חברי ארגונך מביאים אותנו, הרוקדים, לתובנות שהמרקיד יעשה הכל כדי לפגוע בחברו. ומי שמפסיד מכל ההתנהלות הקלוקלת היא אנו הרוקדים וגם אתם המרקידים, אין אני מרגיש שאנחנו משני צידי המתרס, אלא, נהפוך הוא, לכם המדריכים ולנו הרוקדים אינטרסים משותפים הבאים לידי ביטוי בהרקדות שאתם מציעים לנו, הרוקדים, לבוא ולכבד אתכם בנוכחותנו.
אני אישית רוקד כאמור 35 שנים, ומזה חמש שנים לא למדתי ולו ריקוד מעגל חדש אחד, הסיבה לכך היא בזבוז הזמן העצום שבלימוד ריקוד שאולי לא יצליח בהמשך. אם הריקוד מצליח אני לומד אותו מחיקוי. המאגר בן אלפי הריקודים הביא לאינפלציה כזו שכל שיר שיוצא להשמעה מגיע עם צעדים שחיבר מדריך זה או אחר.
בנוסף, בחוג הקרוב למקום מגורי, מבשרת ציון, אני לא רוקד חודשים רבים בגלל הרעש. כן, הרעש של הרמקולים שאינם מתאימים לאולם בו מתקיימת הרקדה, ואלמלא חיבתי המופלגת למדריך כי אז הייתי תובע אותו על עוגמת נפש שנגרמת לי ולעשרות רוקדים בגלל הרעש האיום שיש בהרקדות ובעטיין אני לא מגיע להרקדה המסויימת הזו.
לי, אישית, יש הרגשה שהמדריכים חושבים שאם אין רעש מחריש אוזניים בהרקדה, אזי ההרקדה "נרדמת". זה לא כך! אנחנו באים להרקדה הזו כי אנו מעדיפים לרקוד עם המדריך הספיציפי הזה ולא בגלל שמישהו כופה עלינו להגיע אליה. ואנחנו רוצים לשמוע את מילות השיר לא פחות מלרקוד לצליליו.
אנו הרוקדים אוהבים מאוד את המרקידים. אנחנו, בלשון המעטה, פריקים של המרקידים! אנו אוהבים אותם ושמחים לרקוד בחברתם.
אז אנא, התייחסו למי שמבקש להנמיך את הווליום!!! ותעצרו את האינפלציה הדוהרת בריקודים החדשים.
|
ישנם 2 עמודים העמוד הקודם
| 0. | סטאר | | | | מסכימה לגמרי... | | מסכימה לגמרי עם דבריו של דני בן שטרית.
גם אני כרוקדת ותיקה מאד כמוהו, כעת בהפסקה של בערך כחצי שנה, מהסיבה שהפסקתי ליהנות מזה שלכל שיר חדש יוצא מיד ריקוד, נרקד פעמיים או יותר ונשכח.
הייתי מעדיפה ריקוד חדש פעם בחודש, לדוגמא, ויתר הזמן הרקדה בכיף. יש המון ריקודים יפים שהם "נכס צאן ברזל" ואליהם לא מגיעים כמעט.
שלא יובן לא נכון: אני בעד ריקודים חדשים, הבעיה היא במינון.
מקווה לחזור לרקוד כשישתנה המצב. |
|
ישנם 2 עמודים העמוד הקודם |
|
|
|